אתגר השפה בפירושים של לורנצו גיברטי


המלץ על לינק לינק תגובות הדפס מאמרשתף מאמר הגיע בפייסבוקשתף עמוד הגיע בטוויטרשתף לינק זה הזמן ב-Linkedinשתף לינק הגיע ב-Deliciousשתף מאמר זה אודות Diggשתף מאמר זה אודות Redditשתף מאמר זה על אודות PinterestExpert מחבר צ’ארלס ברבר
פרשנויותיו של לורנצו גיברטי, לאורך האמונה, פורסמו כדלקמן. 1455, מציינת את אותה האירוע הנפוץ הראשון בידי אמן שכותב בדבר מכשיר אייפון שלו לכן מלאכתו. באופן זה עמד גיברטי לפני האתגר לתאר את אותן מלאכתו במילים המעבירות את אותן כוונותיו לקהל שהיה אמור לקרוא רק את הפירושים. במטרה לאפשר לג’יברטי להעצים רק את שפתו הנו פנה לרומא העתיקה במטרה להחזיר לימוד, ולעתים קרובות החליף מאמרים בקרב קיקרו ווירגיליוס אלו שיש להן חוקרים הומניסטיים כדי להעצים את הלמידה שלו. תוספות מקיפים אצל ספרי קריאה אצל פליניוס וויטרוביוס הינם את אותו הספר ההתחלתי בפירושים של גיברטי, ענין זה שמוכיח שהוא עלול למצוא ספרים בלטינית, בזמן שגיאה בתרגומיו. ההיסטוריה הטבעית בידי פליניוס מיוחסת מפעם לפעם קרובות ביצירת המסגרת לדיון בתולדות האמנות. עם זאת, לא מתפעל לבד בדיון אודות ציור ופיסול כי כתבי המאה הבכור שעות הערב הספירה של דיוניסיוס מהליקרנסוס חושפים השוואות של פסלים הגיע לתופעה ונואמים שלכם בתואר על מנת לצייר אחר קווי הדמיון ולהבדיל מצד ההבדלים ביניהם. בניית זה אצל השוואת רטוריקה לדימויים נמצאים ב-Quintilian’s Institutes of Oratory, שנתגלה אחרי פליניוס הזקן בשלהי המאה הראשוני לספירה, שעורך השוואות ברורות מצד ציור, פיסול ורטוריקה. קווינטיליאן גולש בשפה שמתארת ​​את יצירותיהם בידי פסלים כ’נוקשות ובאופן מיוחד, ‘פחות נוקשות’ ו’רכות יותר’. הרנסנס, לפי שאנו תופסים את המקום במאה העשרים ואחת, הינה הלידה מאריך בקרב התקופה העתיקה, ובאיטליה המוקדמת בידי הרנסנס, אוצר המילים ששימשו ביוון ורומא העתיקה לגבי ציור ופיסול נראה מופיע בטקסט הדנדש.

בתחילת הקוואטרוצ’נטו, גברה חפיצות בביוגרפיות שנבעו מהתרגומים של “חיים מקבילים” אצל פלוטארכוס מאת ליאונרדו ברוני וג’קופו אנג’לי. בשנים הראשונות בידי המאה החמש עשרה פרסום של ברוני המתארת את משך החיים פטררקה ודנטה, שנכתב בשפת העם ולכן קל מאוד לקהל עשיר יותר. ברוני מציין שוב ושוב ב”חיי דנטה” שמורכב שללשון העם שימשו “ההערכה והכשרון שלו”, “השלמות והצליל המקיף, והדיקציה המלוטשת והמלומדת שלו”.

תוך כדי, חלה שיווק מוגבר של ספרות שהתמקדה ביתר שאת בציור, ציירים ופסלים. Cennino Cennini פרסם את אותם הכותרת המצע, The Craftsman’s Handbook, בסופו של דבר שנות ה-1390, ואחריו את אותם ספרו של Leon Battista Alberti, On Painting, בין השנים 1435, והעניק לג’יברטי מוצרים חדשניים שהופקו בזמנו ובשימוש באוצר מילים שיהיה זה מפיצים לאותו אחד 2 שנים. עשר שנים אחרי שאלברטי פרסם את אותה “על הציור”, מתבצע נועד גיברטי להתחיל לספרא את אותם הפרשנויות שמורכב מ בהתבסס המתארת את הווריד העשיר הנ”ל של ספרות. למרבה הצער, אין כלל עותק מותקן בידי הפירושים המקוריים כפי שנכתבו בידי גיברטי. דבר זה ששרד הינם 3 ספרי קריאה אצל הפירושים שנערכו על ידי מעתיק מאוחר שנתיים. בדיוק שדבר זה קשה, ככה ואלה שפת הדף המנותח והנדון מעתה, כיוון מדובר כאן בתרגום לשפה אחרת; אנגלית.


האקדמאים במכון קורטולד לאמנות מודים שהעותק כולל אי דיוקים עשירים, באופן שהרי נאמר מראש שאי אפשר לקבוע 2 מאי הדיוק ואי ההבנה נובעים אצל המעתיק וכמה מותנה בגיברטי אייפון שלו. ההבנה בטעויות של גיברטי בתרגום מלטינית ובקשיים שניצבו בפניו בתרגום שפה הינה לשפת העם, נערכת. יחד עם זאת, הסעיף הנדון הנו שכתב גיברטי המתארת את יצירותיו, הדלתות שזכו לכינוי שערי גן עדן, ומסיבה זו לא הייתה פרויקט מג’יברטי לתרגם מלטינית. יחד עם זה, התרגום לאנגלית הוא מעורר כאבים חזקים, לפי שמודה לארה ברוק בתרגומה ל”מדריך האומן אצל סניני”: “ככל שהמשכתי בתהליך עבודה שלי נהייתי מודע בזמן האחרון לזאת שהאנגלית שהפקתי הן לא משקפת את כל האיטלקית שהנני מתמלל”. בגלל מכך, רנטבילי להתייחס לטקסט האיטלקי הזמין אם וכאשר דנים בתרגום לאנגלית, כי תרגומים שונים נותנים משמעויות מתחלפות המטשטשות רק את המשמעות המקורית. מכון קורטולד מתרגם את “Condussi detta opera con grandissima dilegentia e con grandissimo amore” ל”ביצעתי רק את שבו אנו עובדים בהתלהבות ובאהבה הגדולה ביותר”. גילברט מתרגם את אותו משפט ל”ביצעתי את אותם שבו אנו עובדים בשקידה הרצינית ובאהבה הגדולה ביותר”, שנראה שנתיים תואם אחר האיטלקי ייחודי. בדרך זו שמכון קורטולד מסיר רק את ‘הכי גדול’ ערב ‘אהבה’, מושם הזדמנות לתלות שגיברטי ביצע רק את הפעילות בחריצות/להט יותר ממה שאהב. יותר שדרוש, התרגומים הנבדלים לאנגלית בידי ‘dilegentia’ הינם בעייתיים כיוון באנגלית ‘zeal’ פירושו ‘מסירות נלהבת או גם נלהבת, לעתים קרובות קיצונית או אולי קנאית במהותה, בנוגע ל פעילות דתית, מטלה פוליטית, אידיאל עד שאיפה’ ומקורה בתהליך של הלטינית המאוחרת, ‘זלוס’. ‘חריצות’ פירושו ‘יישום יסודי וזהיר; תשומת לב או גם תחזוקה נאותים” ומקורה בלטינית ‘dilegentia’ שפירושה ‘דאגה, תשומת לב’.


‘דיליגנטיה’ שימש את קווינטיליאן כחלק מאוצר המילים שמורכב מתוך מטרה לתאר היבטים בקרב המילה המעוצבת ושל הדימוי המעוצב, במקביל ל הפקת קישור לימי קדם שזכה לשבחים בנייני דורו בקרב גיברטי, העניין שמעניק ליצירתו בידי גיברטי גרביטאס מועשר. התרגום של גילברט מסביב 2 שנים למיועד. בקיצור באיטלקית. תמלול הקלטות בחינת הקשיים הגלומים בפעילות בעלויות עיתון היסטורי שעשו לו סינון השיטה שנקראת מעתיקים ומתרגמים, הפרמטר נותן גיברטי בכתבה הנחקר?

לאחר שהסביר את תיאוריות האמנות המקיף בספר ההתחלתי אצל הפירושים שמורכב מ שאמן ופסל גדול מוכרח להחדיר ביצירותיו, ג’יברטי מעניק בשבילנו אחר התיאור שמורכב המתארת את אומנים שונים מהטרנצ’נטו ואילך שהיא מעריץ. היא בעצם יבצע הינו יחד במונחים למשל ‘קומפוזיציה’ ו’הקלה’ בתיאור המקיף אודות אמברוג’יו לורנצטי, מגיע במחיר אייפון שלו יחד עם העבודות שלקח הכול על אייפון שלו מ-1419, חוקי קטע הטקסט הנבדק אודות מערכת מיגון הדלתות השלישית לבית מגורים הטבילה של פירנצה. בעיקרו, גיברטי מפרט תיאור ויזואלי אצל הדלתות. ההיבטים הפורמליים מובאים בנושא 2 לוחות (עשרה) וגודלם (שני מטרים וחצי ריבוע), לאחר מכן להגדיר שמקור הנרטיבים המצויינים נלקח מסיפורי הברית הישנה והמשומשת. אפשר תיאור של האפריז הפנימי והחיצוני. הפנימי בסיסי עשרים וארבע דמויות, כל עוד החיצוני הכולל עלים, ציפורים ובעלי חיים. בתיאור הגיע פזורות תוים שגיברטי נעזר בהן כדי לתאר אחר תחושות בקרב הדמויות הממלאות את חלקן במחזור הסיפורי שהוא יצר. גיברטי משתמש ב’נדהם’ במטרה לתאר על מה חווה החברים שחיכו למשה לחזור בעלות הלוחות מההר (עשרת הדיברות). זה הזמן מעניק לקורא נושא בדבר הבעות הפנים ועל אודות הרגש שגיברטי שאף לתאר בדמויות הנ”ל המעובדות בברונזה קרה. הגיע מרגיש כאילו גיברטי רוצה רק את המילים הנכונות על מנת לתאר את אותה ענין זה שהוא מוכרחה שהצופים בפאנל זה בהחלט יבינו בדבר הנרטיב בתוך הפאנל בו ברגע שהיא מת. ג’יברטי מעניק בשבילנו ואלה את גישתו המכילות לבניית אצל ערכת מיגון דלתות הנה, ובהיבט זה הזמן אצל החיבור שלו, רב הקשר ל”על הציור” על ידי אלברטי.

גיברטי קופירייטינג אודות איך של דורש “לחקות אחר האתר בטבע… בנות כל קווי המתאר… [ו] אלו שיש להן קומפוזיציה עשירה בדמויות רבות” שהמזוזה מזכירות רק את ההיסטוריה הטבעית אצל פליניוס, בתוכה פליניוס משבח את אותה אומנותו של הטבע בעשיית חרקים והמצאתה. ] במתן לחרקים עוקץ בזנב. סניני קובע שאמן צריך מאז ומעולם להעתיק מהחיים ןלתרגל בכל המקרים. ובנוסף, אלברטי מציין שוב ושוב שהיא יסביר רק את ‘אמנות הציור מתוך העקרונות הבסיסיים של הטבע’ בפתיחה ל-On Painting. קופירייטינג בעמודים חדשים שכן “העיקרון הבסיסי יהיה שכל שלבי הלמידה ייחפשו מהטבע: המהלכים לשכלל את אותם האמנות של העסק שלכם יאותרו בחריצות, הדרכת ויישום”. גיברטי משקף את אותם ההצהרות הנ”ל בגישתו לייצור לוחות דלת הכניסה. לעיל, נעשה חולה למוד ברורה מאמני קוואטרוצ’נטו, שהטבע היא בעצם הסיבה אצל אומנים לשכפל מספרות שנכתבה באופן ישיר לפני ובמהלך ייצור הדלתות בידי גיברטי, ולפחות עשר שנים ערב שגיברטי אופנה שזו הייתה כוונתו בקשר ל הדלתות כשהוא כתיבה על הצוואות בפירושיו. גיברטי מתעצם לא קרוב שנתיים באימוץ רוח הוראתו על ידי אלברטי על ידי שימוש בביטוי הנקודתי ע”מ לתאר את אותה מידת המאמץ שהוא הפעיל כ”חרוץ ביותר”. ‘חרוץ’ מתחקה בשימוש בו עד לקונטיליאן, שיטת אלברטי הרואה בהפגנת ‘חריצות’ הכרחית בעבור אילו שרוצים שעבודתם תראה ‘נעימה ומקובלת אודות הדורות הבאים’, הדבר שחושף מקובל גבוה מהמניע בידי גיברטי להשתמש במילה זאת לתיאור המקיף. מַאֲמָצִים. ג’יברטי מתאר עוד את אותו גישתו באופן זה שהיצירה “הסתיימה לכל מומחיות, פרופורציה וכישרון”. התפקוד ב”פרופורציה” נותן את כל המושג פרספקטיבה, הקלה וקומפוזיציה.

גיברטי מתאר היבטים על ידי גישתו המאפשרת לעשיית ערכת הדלתות נוסף. היא מתייחס ל’קווי המתאר של יכול לייצר’ ו’עם קומפוזיציות משובחות’ המובילות אותו לדבר אודות דרגות ההקלה הרבות אשר בהן השתמש על מנת לסגנן תחושת תלת גודל, אך ורק כפי שהעין נודעה תופס אותו את החסימות. קארי טוענת שגיברטי ראה בשליטה בפרספקטיבה הליניארית אחר הבסיס לבניית נרטיב ציורי, כדלקמן האתגרים הגדולים עד מאוד שאליהם התמודד אמן בקוואטרוצנטו. Ghאיברטי מסוגל לתת את הדעת לסניני ואלברטי ששניהם סיפקו הנחיות אודות הקלה, וללא ספק, אלברטי מציג פנטזיות מפורטות להכנת פרספקטיבה ותלת רווח במישור תמונה. בזמן אלברטי לצורך עיבוד עבודות בסמיכות ככל האפשר לטבע, הינה מפרק את הרכיבים מה שצריך אותם; מתאר, קומפוזיציה וקליטה בידי ​​אור. אוצר המילים זה בהחלט משמש את אותה ג’יברטי בתיאור הדלתות, תוך הסתמכות על הקווים המנחים על ידי אלברטי במסע הביקוש שמורכב מ באיזה אופן שנוצרות תנועות חינניות. קראוטינרה סבור שגיברטי נשאר משכנע באמצעות עדינותו מחשב אישי טעמו אצל קוזימו דה מדיצ’י להכנס לעיסוק מונומנטלית שנתיים. בכל העמוד של גיברטי, נראה שאינו השתמש באוצר מילים אינסופי על מנת לתאר את אותם פעילותו. באתר זו, הוא מסתמך על אודות אוצר המילים אצל אומנים ונואמים שהלכו לפניו. בקסנדאל קובע כי הקוואטרוצ’נטו הגביל אחר אוצר המילים שהיה המתארת את הקוואטרוצ’נטו לתאר אמנות, מוגבל חפים 2 שנים מארבעים תוים. על שום מה התרחב אוצר המילים זה בטח בשנים שלאחר מותו על ידי גיברטי?

בפרשנותו בקרב כריסטופורו לנדינו לקומדיה האלוהית על ידי דנטה, השתמש לנדינו באוצר מילים שביקש להבטיח אווירה עמוקה אצל סוג האמנים והיצירה שהם הפיקו. לנדינו התייחס למונחים דוגמת ‘אריה’, ‘סקורצ’י’ ו’פרומפטו’ שאותם הינה דורש לתאר באמצעות מאפיינים, גישה מועדפת בספרות. יחד עם זאת, לנדינו כללי מונחים שבעבר השתמשו שהינם, כמו ‘תבליט’ ו’אורנטו’, שם טוב הוא מציג שוב ושוב תיאור מפורט שנתיים של המשמעות שלהם כשהם מיושמים על אודות אמנות. למונחים דוגמת ‘אריה’ מתפעל היסטוריה אצל יישום באמנויות, לאחר ששימשו רק את דומניקו דה פיאצ’נצה במסכתו על אודות הריקוד כדי לתאר היבטים בקרב ריקוד. גיברטי הן לא השתמש במונח הגיע בפירוש שלו, אפילו שהחיבור בקרב דומניקו דה פיאצ’נצה נתגלה ב- 1450. אבל, גיברטי אינן ראה רק את הפרויקט היום על מנת לרשום באוצר המילים דבר זה. אמן מאוחר 2 שנים, ג’ורג’יו וסארי, התייחס לפרשנותו בקרב גיברטי במערכות האמנים המפורסמים שמורכב מ, על מנת לאפשר לו לסגנן את אותן הנרטיב סביב גיברטי של חובב. מדרבן פלורנטיני שהיה הפתרון המומלץ לאבולוציה על ידי האמנות שצמחה עם תקומתה אצל התקופה העתיקה בדבר השלכתה עבור שיאו של העובדות שוסארי האמין שאמנות יכולה להיות, מתגלם במיכלאנג’לו. הדבר שגיברטי התכוון לקבל בעריכת הפרשנות שעליו הינה השיג – לשבח ולהעריץ לדורות הבאים.



g