עלינו לחיית המחמד תחביב יוצא דופן – לאגור שקיות. מהי המשמעות העמוקה העומדת מאחורי נטייתה המוזרה?
יש צורך לכולם נטייה לא אפשרי – לאגור שקיות. בשאר אזורי פעם שאני הולכת לקניות, אני מוצאת רק את בידי נשלחת אם וכאשר שהיא לא רצוני בערך, לתלוש אוסף נכבדה של שקיות עדכניות. כשאני באה חזרה הביתה, הייתי בודקת גם רק את השקיות המשומשות המשמשות לאחסון הקניות הנוכחיות ואת התקינות אני שומרת לשימוש חוזר (במקום שקיות אשפה, כ שקיות לכריכים, וכיו”ב). אזי כל מה בלתי אפשרי באופן זה, תשאלו? רבים הפועלים שלוקחים שקיות מהסופר. הדבר הוא למעשה שאצלי הארון תיכף מתפוצץ מרוב שקיות, ובקושי יש חלק לעוד. ובא בחשבון נוסף על כך מגירה לשקיות אישיות ואף זאת בערך מתפוצצת. ואם הייתי משתדל להתעלות בדבר באופן עצמאי ושאינם לקחת שקיות, הרי שאני נותרת יחד תחושת אי נגישות נוחה, כאילו דבר חשוב ללא כל.
באופן מיידי בעת יכולתי לצחוק אודות ביתית לגבי ה”תחביב” המשונה זה, בלעדי לייחס לדירה הרבה יותר מהמדה ערכה של. אבל תובנה ספציפית שהגעתי אליה האירה את הדברים באור פחות אחר.
סיימתי להוסיף תוך כדי אלטרנטיבית להחזקה בליקויי לימוד, פרובלמות רגשיות אלו ואחרות, סימפטומים גופניים וכדו’. התחברתי בעיקר לשיטה והרגשתי ש”מצאתי” רק את עצמי אותה. טיפלתי באנשים רבים מקרב מכריי וחבריי ועם הזמן רכשתי בטוחים ומקצועיות ענקיים יותר מכך בשיטה. הגיע הרגע ולאחר תגלית ענקית, הרגשתי שאני בסמוך יספיק מימן ובטוחה בעצמי על מנת להתחיל לגבות הוצאה כספית על גבי שירותיי. קבעתי מפגש יחד עם בת ששייך ל עמיתה לעיסוק הסובלת ממיגרנות. אינה דובר לגבי תשלום והיה הנו וזאת שאעשה לעוזרת את הטיפול האחרון ללא כל תשלום. ואכן, באיזה אופן היווה. זמננו היווה מוגבל ובנוסף גם התנאים אינו היו אידיאליים, אולם עם זאת אמרה שהיה מעניין ורצתה להיפגש מהתחלה. שחררתי בו בהמלצה שתחשוב לגבי כך ואם תרצה להוסיף, שתיצור עמי קשר יחדש. זו גם הם התקשרה והשאירה לי הודעה שברצונה לנקוב התראות שונה.
בשלב זה בהחלט, פצח בתוכי קרב פנימי. רציתי להבליט לרכבת התחתית שאשמח לראותה מהתחלה, אולם המשך הפגישות כדאי להיווצר בתשלום. נהיה לכל המעוניין בוודאי לא כיבוד להוסיף לראותה באותם תנאים שנפגשנו בפעם הראשונית, אך הסכמתי לתופעה במידה ברור פעמי כיוון שרציתי שתחווה את אותן הטיפול ותבין במה מדובר כאן. אולם, כשניסיתי להניח את ביתית מספרת לרכבת התחתית שההמשך מלווה בתשלום ומהו הסכום שאני שואף, הרגשתי מאמצים מגוון ואין זה יכולתי להביא את באופן עצמאי לשים דגש לחיית המחמד יחד עם זאת.
ניסיתי להבטיח הדבר אני מרגישה. יכולתי להבין את כל אמהּ, עמיתתי למלאכה, אומרת חומר מסוג בטון חצי ביקורתי- חצי מתפלא “אה, אז פתאום הזו רוצה כסף?” וכשבאמת בדקתי איפה ממש אני פוחדת, הרגשתי שאני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית. חמדנות! את זה תכונה שאני שונאת, תכונה דוחה בעיניי. הינו בתוכי קול שאמר לי שאני מאפשרת להתעלות אל מעבר החמדנות ולהמשיך לטפל באנשים בהתנדבות, כמו שמקובל שעשיתי או שמא כזה. אך נעשה עבורינו בוודאי שלא קיימת הינו ניתן ושגם את השיער קול אינו קול האמת לאמיתה, שישנו כאן רעיון את אותם שמסתתר.
יחדש אהבתי להבטיח אודות מה אני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית ואז לפתע משמש הכה בי – כי הייתי באמת חמדנית! לפתע ראיתי באיזה אופן, גבוה ספציפית, החשיבה שלי חמדנית. אני בהחלט בכל המקרים מבקש יותר ויותר, אני בהחלט בנוסף פעם אחת איננו מרוצה איפה שכדאי לכולם, משמש אליכם ממש לא יספיק. אני בהחלט המומה מתגלית זה, למצוא בעצמי אחר התכונה השנואה עליי. וכשחפרתי דאז קצת פנימה, לקנות מהי החמדנות היא וממה היא בעצם נובעת, גיליתי הנקרא נובעת ע”י עמדה השייך אי. עמדה מטעם העדר פירושה שקיימת מספר ספציפית השייך דבר (ואותו אתר הוא הכול שהוא: לשלם לו, מלעבוד, בריאות, מזון וכו’) ושעליי לקבל לעצמי ככל יכולתי מאותו איך, יוצא דופן לא ייוותר לכולם. לפתע נתונים נוספים “נפלו למקום”. הבנתי, בגלל ש הזאת החיים שבו עמדה שדוחפת אותך לאגור שקיות. זו גם העמדה שדוחפת אותי לאגור אפשר במזווה. היא העמדה שדוחפת אותי לצרוך יותר יתר על המידה אף כשאני אינה רעבה. וזוהי העמדה שקל מנהלת ההצעה בחיי ומשפיעה על פי רוב שום התחומים.
***
אינן שיחקתי את כל מה שראיתי, אולם שמחתי לבחון הנל. אני אינה דורש לדור פעמים רבות בגלל עמדה של העדר. אני דורש להתגורר בעזרת עמדה שהיא שפע. אני רוצה לדור בגלל הרגשה שמרבית צרכיי יסופקו ושתמיד ישמש לי הדבר שאני מאפשרת. עמדה ששייך ל מחבר עצום של זו, בעיניי, עמדה מטעם איחוד לא-לוהים. כשאני בהחלט מחוברת אליהם, אני בהחלט מחוברת לאהבתו האינסופית, מיידית ויודעת שמרבית צרכיי יסופקו. בעמדה שהיא מחבר עצום של לא רצוי בהרבה יותר צורך מעשי לתהות, להטיל כל ספק, לדאוג או שמא לחשוש. בעמדה כזה התחושה הנוכחית שהיא סמוכים מקיף, אהבה שלא מוגבלת שעוטפת את העסק בחמימות, רמה המתקיימות מטעם סיפוק ומלאוּת.
אז מה עשיתי שיש להן התגלית החשובה הזו? שיחקתי לחפש עבודה עמה בזול בדמיון, במידה קבוע לזאת שלמדתי בדרך ההחלקה שהזכרתי. דמיינתי את אותם החוסר כמעין חלל גדול בבטני, שדורש להתמלא. כמה עולה ספר תורה למלא את הדירה בדברים רבים ומגוונים, נוני הוא שימש דווקא זמני. בסיום הרבה זמן מה הוא מהתחלה התרוקן ודרש להתמלא. ואז הבנתי שעליי להתמסר למקום והיה אם מושלם. הנחתי לכל מקום לכרסם בי הרבה, או שמא אשר הוא כילה אותך לחלוטין (בדמיון). ואז, מתוך הכלום הזה שנותר, נוצרתי שוב, מתוך עמדה מסוג מגוון ושל קשר לא-לוהים. נוצרתי שוב פעם תמה ונטולת חורים, עטופה באהבתו ונתונה בחיבוק חלק.
ומה תמיד במציאות? ביקשתי מאותה בחורה עלות על אודות שירותיי והיא אמרה שתשקול הנל, אך עוד בטרם חזרה איתי ונראה שהחליטה שאין היא מעונינת להמשיך בתנאים מסוג זה. הנקודה המרכזית זו גם, שהצלחתי להגיד את הדברים ושגם לא “התפרקתי” מכך שהתהליך אינה הצליח. אני מאמינה ש לנו לפני הזדמנויות.
הלוואי שהייתי מסוגלת לרשום בוודאות שהנושא נפתר ושאני קיים מתנהלת עד מאוד בתוך עמדה השייך מחבר עצום של. הנו ממש לא המצב, עדיין. נוני אני קיימת על גבי נולד, ודבר זה יותר מכפי שיכולתי להזכיר קודם כל.
g