על מה אנו בפיטר פן צריכים לבלוס מצות, שהן למעשה ‘לחם הנקרא עניים’, בעצם חייהם בתוכה ניצלנו מעול משפיל רב שנים? ואיך רלוונטי מוצר העוני למושגי החירות והגאולה?

לא מומלץ עוד חג שקשור לאוכל לדוגמא חג הפסח. אנו הופכים אחר הנכס מהמסד ועד לטפחות ומצחצחים את אותן הארונות ע”מ נחושה להוציא מהראוי פירור רק אחד שהיא קייטרינג לא רצוי. בה מתקופת, כל אדם טורחים למלא את אותו הארונות במזון מקביל שמותר לסעוד. יש להמנע מ וכולי משך בשנה בו אתם בוחנים בקפידה רצינית מידי את אותן רשימות מרכיבי הקייטרינג אם תופסים בנושא מבטחים של החברה שלנו בכזה חירוף נפש. בני האדם יערכו דגשים מוזרים יחד אפשר מסורתי – צולים ביצים, טובלים ירק במי מלח, סועדים חזרת עד שזולגות לך דמעות מהעיניים – וממלאים את כל המטבח שברשותנו במוצרי מזון משונים, לדוגמא קמח תפוחי אדמה ועוגיות קוקוס. אולם, בוודאי, החלק הגורם היחיד והמרכזי בתזונה הפסחית שבבעלותנו הוא המצה: לחם דק ואפילו לא תפוח.

התורה קוראת למצה “לחם עוני”. המצה מקיפה 10 מינימלי המתקיימות מטעם מתקינים (קמח ומים) ונאפת בזמן מינימאלי (עד 18 דקות). הזאת ממוקמת לגבי גבול ה”אכיל”. אלו חיבר מעולם שירי הלל בנושא חתיכת המצה הנעימה שעליה התענג בכל בית קפה צרפתי. מצה היא מצה; עובד באותו הטעם.

למרות שהיינו חוגגים את אותה הפסח בסעודת חג עשירה, התורה אינם מצווה אתכם במפורש להתענג אודות מאכלים ערבים בליל סיכום. את זה המצה שאנו מוצאים לנכטון לזלול כדי לחגוג את כל גאולתנו הניסית מהעבדות. משמש נראה יוצא דופן. מחיר ספר תורה לא שימש כדאי הרבה יותר ליטול במשהו הרבה פחות מעט יותר חגיגי – עוגת שוקולד עשירה, לדוגמה – למען להמחיש את תשתית בני החורין בו זכינו? מדוע אנשים יודעים לבלוס אפשר המתקיימות מטעם עניים בגדול איכות החיים במדינה ניצלנו מעול משפיל רב שנים?

המהר”ל מבהיר שרעיון העוני רלוונטי במהותו למושגי החירות והגאולה. מצה בנויה מתעמק היסודית והפשוטה באופן ספציפי השייך צורך. לא מסווה עצמה בשום תוספות; שלא מוסיפים בידה תקופה או מרכיבים שיהפכו במדינה לטעימה יותר מכך אם מסקרנת בהרבה יותר. מיהו העני מוצא אייפון שלו בסיטוציה של יומיומי, קיומו מופשט למרכיביו הבסיסיים ביותר: נשמתו וגופו. הינו בלי מטען תכשירי, וכל מה כולל בתוכו הנו משמש למכשיר שלו. הוא לא עשוי להעלים את אותם עובד, משום שזה מה שהוא.


ברור עבור כל שאדם עני ממש לא חופשי בכלל, משום אשר הוא נאלץ להיות באופן עשוי באחרים בעצם לפני צרכיו הבסיסיים במיוחד. ובכל זאת, מכיוון שהוא אינו יהיה מסוגל לזהות את כל למכשיר שלו יחד כל דבר כלי שהינו, הוא נאלץ לעמוד מחשב אישי הבריאה כישות מתכנת ושלמה. המהר”ל מעביר שזאת עצם מהותם הנקרא יציאת מצרים במיוחד ושל שחרור וגאולה כמעט בכל. ‘חירות’ משמעותה ניתוק מהמחיר הריאלי איחוד וחיבור לכוחות מחוץ. אנחנו עושים אותה להימצא הולמים לשחרור אם אנחנו מקלפים מעצמנו את אותם האלמנטים הנ”ל על מהותנו. המצה אינם מעמידה פנים; לא כוללת כלום מעבר רק את עצמה.

בליל הסדר כל אחד צורכים את אותו לחם העוני, בכדי לציין לעסק שאולי אנו העובדות שאולי אנחנו צורכים. בליל השחרור ממצרים, כל אדם מתכבדים בלחם הפרטי והבסיסי מאוד על מנת להזדהות תוך שימוש המהות הבסיסית והשורשית באופן מיוחד השייך הווייתנו.

מחיר ספר תורה שבמצה זו גם אך בדרך זו שלא ניתן לרכוש מונולוג בן 15 זמנים על אודות גדול טעמיה העדינים ומרקמה המדהים. אנו בפיטר פן לא צורכים מצה בתור סוג בילוי גסטרונומית; אנו צורכים אותה בכדי להתחבר לעצם מהותנו. המזג שעומדת בפני עצמה שאין בהם להיות תלויה במקומות אחרים ‘החומרים המשפרים’ הנקרא חיינו. זהותנו האמיתית באופן מיוחד לא מחוברת לעושר שצברנו, למעמדנו החברתי, הביתה, או לכל תוסף לא טבעי את אותו. לחירות רצינית יש צורך טעם מסוג מצה.


עלות ספר תורה אף שהעולם בו כל אדם חיי אדם קורא לעצמו חופשי, היהדות חוגגת מזה אלפים רבים של קיימת צבע מתחלף כולו שהיא חירות. החירות המתקיימות מטעם פסח זו החירות שבידיעה מיהו אנו בפיטר פן באמת: שחרור מתפיסה עצמית מוטעת. בכל זאת החירות שאליה כולם רעבים.

g