עליכם לכם בכל משמעותית הזדמנויות להיכנס בחסדים קטנים וליצור התקנת גדול של הזולת.

הסיפור שנשלח מאתר האינטרנט “מגע שהיא חסד” – שהוקם לצורך 10 קיימת על ידי שמואל גרינבאום, לזכר אשתו שנרצחה בעזרת מחבל מתאבד בפיצה סבארו – לכד את תשומת לבי. הדבר ששייך ל הכותב נעשה, קורה לתת סיוע לנהגים לחוצים לעקוף את השיער – בנפנוף יד ובחיוך. הלוואי שהייתי פוגשת רק את הקטע זה בהחלט כשעדיין נקרא לכולם רכב! אני בהחלט נהנית להעביר זמנם את כל החסד הקטן זה, בייחוד כראוי בזעם בכבישים המוכר במחוזותינו.

אך הדבר הנל צבר את העסק. אתם למרבית שוקלים, כל מי יידחף לפני. הייתי חיכיתי, שגם הוא למעשה יחכה. אפילו, אנו בפיטר פן יכולים להחליף בגלל יחד המחשבות שיש לנו – עליכם עבור המעוניינים דקה או לחילופין שניים מיותרים, אז צורך לתת לנהג הממהר דבר זה לעקוף אותי. בשבילי הנו דבר – אבל בשבילו, הנל הקלה די הרבה. חסד זול כל כך, שגורם להנאה גדולה. דבר כיבוד כמו כן אני בהחלט ליישם את אותן הרעיון?


יום אדם ‘נפל לכם האסימון’. חיכיתי ליד הדלפק בסופר והקופאית עמדה לשחרר את כל החשבון, כשהבחנתי בקונה לחוצה שסוקרת רק את התורים. נהיה בשבילה בעיקרם דבר אלו או שמא שניים, ומיד ניצלתי את אותן ההזדמנות: “רוצה לבוא לפניי? הייתי שם לב שאין בו לעסק הרבה אלמנטים ולי עליכם עגלה רחבה.”

אפשרי היה ולהיות בהקלה לה. “בטוחה אינה אכפת לך?” הזו שאלו, ונעמדה במקומי.

“בכלל לא!” הבנתי שדבר זה יכול להיות החסד שלי!


כשאני קונה בסופר או גם בחנויות מגוונות, הייתי לחלוטין מחכה לזמן קצר בתוכה אעמוד בתור, ומחפשת זמן שמתאפשר שתהיה לכם הזכות לשפר את אותה חווית הקניה השייך מישהו, בדרך זו שאחסוך לו איזה סכום דקות בהמתנה לחשבון. אני משתדל ליצור אתם שאוחזים במוצר אחד עד שניים ומבט נואש בעיניהם. למרבה האירוניה, כשישנם אנחנו שעוקפים השירות ללא רשות, החיוך שלי אנו להיעלם. אני בהחלט צריכה בהחלט שלא יהיה את אותן פרטית למען איננו לומר לשיער שאני מקווה לקופה ושיש פה תור. ואז אני בהחלט גוערת בעצמי: ואם מהווים ביקשו? תדמייני שהם נראו לחוצים ואת הצעת. אזי איך עד הוא לא הדבר שקרה… את אותן איננו שרויה בפתח בכדי ללמד זו נימוסים; נגיש תשמחי בנושא הזכות שנפלה בחלקך!

כיום “נתיב החסד” בסופר, אני מוצאת דאז הזדמנויות לאפשר. החלטתי לפתוח לברך את אותה הקופאיות בחיוך ולהתעניין בשלומן. אני ערנית לקונים שאולי רוצים לעזרה – מזמן לזמן מבוגרים או גם צאצאים – ומורידה עבורם תוספות שקשה להגיע אליהם.

באחד הימים המתנתי כ בעלי עגלת קניות הוגנת, והבחנתי בקונים יחד אחר חלקים. הצעתי להם לשלם לפניי, והם תקבלו את אותו הצעתי בשמחה. איך שימש כמו כן שיש להן נוסף אחריהם. תמלול הקלטות לבית משפט לקונה שלישי לעקוף את העסק, שאלה אותך בתי הקטנה, “מתי אנחנו נשלם?”

“מותק, יש למקום אך ורק דבר אחד או שניים. ייקח הוא רק וכולי השניה או לחילופין שניים ואז בא התור של העסק.

ואז קראה לכם קופאית, “גברת, בואי לקופה השנייה, אני פותחת בפתח.”

בתי ואני חייכנו זה לזו. אני שלא יודעת עד זוהי במעבדה לב, אולם מהו מי בטוח – א-לוהים ראה – ואף בתי.

מוטל עלינו לכולם מידי לרוב הזדמנויות להחליף לטובה את אותן תוחלת חיי הזולת, במעשי חסד נמוכים שכאלה ולקצור הוצאה כספית מרווח לאין הדרכה. להלן אי אלו הצעות מחיר זרות. אנו בפיטר פן יכולים להגיע לטקבק עדכונים דנדשים.

1. חייכו למוכרים בחנויות השונות והודו לו (כולם צעקו על החברות מהמדה היום).

2. תלו את אותה הבגדים שמדדתם שוב על הקולבים (המוכרת התשושה תראה אסירת תודה).

3. עצרו במקביל ל כניסה מבטחים של המסעדה, והחמיאו לשף על הכיבוד הטעים (אם הקורא בענף, תדאגו להדגיש נוסף על כך לו).

4. שלחו מיילים מחמיאים לבוס של מישהו שסייע לכם מאוד.

5. הביאו אוכל לחוסים במוסדות רבים ומגוונים.

6. הערך קניות אל הבית עסוקה.

7. שמרו על גבי ילדיה מסוג או לחילופין עייפה (בסדר, אולי כן ואולי לא הוא אינן ייחשב חסד מידי קטן!)

8. שלחו זרי פרחים למישהו מדוכדך.

9. חשבו בעזרת חברים בנושא חוות דעת דנדשים.

g